שתף

איך לדבר עם הילדים על מיניות? או לדבר עם הילד על מיניות ולהישאר בחיים!

12:11 26.12.2019

מה חדש בנס ציונה

מאת: יעל זיו-אלון, עו"ס ומטפלת רגשית בתנועה ואמנויות (מרכז הדרים, יבנה)

 

לאחרונה פונים אליי הורים ומחנכים בדאגה, בשל התנהגויות ותכנים בעייתיים של ילדם
לימוד מיניות הוא לא רק לגיל ההתבגרות, הוא גם לא ענישה על התנהגות לא מותאמת, הוא תהליך של הדרכה ושיחות פתוחות, שמתחיל כבר בגיל שנתיים-שלוש

 

מיניות היום משולה לאיום ולסכנות האורבות לנו באינטרנט, בבית הספר או בגן השעשועים. ואכן, אסור לנו להמעיט באלה. אבל מיניות היא גם מציאות ביולוגית של התפתחות גופנית ונפשית, והיא יכולה להיות דבר נפלא, מרגש ומהנה.

 

אז איך נעזור לבנינו ובנותינו לצלוח את שלבי הבשלתם בצורה מותאמת ואחראית?

חינוך מיני מוצלח יהיה כזה שעיקרו בשיחה פתוחה מגיל צעיר. מרחב מאפשר, שבו אפשר לשאול שאלות, לדבר בנינוחות גם על מצבים חברתיים וגם על תופעות גופניות: להפגין רגשות, לשתף, לשאול, לתהות ולטעות. העיקר, לשוחח בכנות ולאפשר לילד לקבל מהוריו את המידע הנחוץ לו.

 

מילים כמו: פין, זיו, שפיכה, פות, כוס, אורגזמה, נשיקה-צרפתית, חיבוק...? אז כן, אלו לא מילים גסות שאסור לדבר ככה. אלו איברים ותהליכים שכולנו מכירים וחווים, אבל קצת מופתעים ונבוכים כשזה בא מהילד שלנו.

 

להבנתי החינוכית-טיפולית אנחנו בונים 'בניין' להתנהגות וערכים, שאותו נרצה להנחיל לילדינו, כך שכל שלב נסמך על קודמו ונוספת קומת עניין נוספת, תואמת לגיל, ובעיקר, לשלב ההתפתחותי-רגשי-נפשי בו נמצא הילד.

 

מכאן, שגם עם ילד המאותגר התפתחותית נתייחס לשלבים שבהמשך, בהתאמה לגילו, ובעיקר, לבשלותו הרגשית ולתכנים שהוא עסוק בהם ומביא לפתחנו. בכל מקרה, חשוב שלנו, ההורים, תהיה מערכת תפישות לעניין מין ומיניות, שלאורם נתייחס לשאלות של ילדינו.

 

זכרו! לכל ילד נתאים את התכנים המיניים, השפה והדרך המתאימה לו, ולא רק בהתייחסות לגילו הכרונולוגי, והעיקר - שלא נפחד לשוחח איתו/ה בנושא המיניות והמין. בגיל 2 עד 6 - יש עיסוק רב בשאלות הקשורות בגוף ובפרטיות.

 

חשוב שנקרא לאיברי-המין בשמות הנכונים - פין ופות, ולא בשמות ילדותיים.

 

בנוסף, כדאי ללמוד ולהכיר ולדבר עם ילדכם על האיברים הפרטיים שלו/ה (משחקי סבון ומים במקלחת, שירים, ספרים המתאימים לגיל).

 

 

מומלץ ללמד אותם על פרטיות ואינטימיות: שלא מראים את האיברים הפרטיים לאחרים, וגם, לא מבקשים מאחרים להראות לנו אותם. לא נוגעים באחר ללא רשותו. לא נוגעים באיברים המוצנעים של עצמי בחברה, אבל מותר בחדר עם דלת סגורה או במקלחת.

 

אוננות - גם היא חלק, בריא, סקרנות וגילוי אברי גופי וההנאה שאפשר להפיק מאיברי. מתפקדנו, ההורים, לשוב ולדבר על פרטיות/ ציבוריות והיכן מתאים שניגע בעצמנו או נחשוף את עצמנו, בפרטיות בחדר שלי, ולא בציבור, כלומר, לא בגן ולא עם אחרים. חשוב לקרוא לפעולה בשמה המפורש - אוננות.

 

שאלות שקשורות ברכישת עצמאות בטיפול בגופי, כמו: מי מתקלח ליד מי ומתי כבר לא מתאים? מתי תתחיל לרחוץ איברים לבד כי גדלת? מתחילים לדבר על פרטיות בשירותים - לסגור את הדלת, אולי לדבר על הפחתה מדורגת של עזרה ויותר עצמאות בלנגב, להסתבן, להתלבש.

 

 

שפת האהבה, נשיקות בפה - הילדים שלנו מחקים את הנהגותינו כחלק מתהליכי הלמידה שלהם את העולם. אז אל תתפלאו שהילד שלכם מנשק אחרים בפה ממש כמו שאתם מנשקים אותו. זה מה שרציתם עבורו? כנראה שלא!  מומלץ גם לא לחייב ילדים לחבק ולנשק מבוגרים כשאינם רוצים זאת.

 

שאלת השאלות - אז איך באים ילדים לעולם?

זה נושא שצריך לחשוב איך להסבירו ללא פירוט עודף. מומלץ שתתכננו תשובה מתאימה, שלא תחסיר פעימה ותביך אתכם ושתתאים לגיל הילד והידע שלו. תיעזרו בהקראת ספרים על איך באים ילדים לעולם. ולא... סיפור 'הכרוב והחסידה' הם חביבים... אבל.

 

על סודות דיברנו?
גם על סודות צריך לחשוב. מהו סוד טוב (אימא בהריון, מסיבת הפתעה) ומהו סוד רע שעלול לפגוע או להזיק למישהו (נגיעה באברי-מין פרטיים) וחשוב לשתף בו מבוגר מבני-המשפחה.

 

שיחות?
ערוצי שיחה פתוחים בין הורים וילדיהם נבנים כבר בשלב הזה. אל תחסמו אותם, אבל תכננו איך לנהל אותם כך שיתאימו לרמת הפתיחות והתרבות המשפחתית. לכל משפחה יש את ערכיה החשובים לה, אך חשוב לחשוב על המניעים והמשמעויות, על השורש שממנו נבנים הערכים, וגם, לשנות ולעדכן במידת הצורך.

 

בגילאי 10 עד 12 - הגוף משתנה

בני-הנוער מרבים לעסוק בשינוי ההורמונלי בגוף וגם בשינויים הנפשיים. הנערים עשויים להיות נבוכים, מרוגשים ומבולבלים. למשל, בנות מצמיחת שדיים, תחילת המחזור, והבנים מזיקפת בוקר, משפיכה. שיער צומח בגוף ובאברי המין בפרט.

 

סקרנות - ''למי יש ארוך יותר''? מציצים בשירותים. מתעורר סקרנות באחר ובמין האחר. העניין בבני המין האחר מציף ומבלבל. חשוב לתת מקום לרגשות ולשאלות האלה. זה הזמן להעצים אותם, מותר וחשוב לחלוק מחוויות התבגרותנו וללמד אותם לשמוח במי שהם.

 

 

כן, זה יכול להיות גם הזמן שלנו, ההורים, להכיר ולהתיידד עם גופנו והמראה שלנו. חשוב להמשיך להתוות ערכים והתנהגויות מותאמות וכאלה שאינן מקובלות במשפחתנו (לצאת ערום מהמקלחת? לשבת לשולחן השבת ללא חולצה? לגעת באברי המין או לאונן בחברה?)

 

אם הילד נחשף לסרטון פורנוגרפי?

מומלץ לדבר עם הילד ללא כעס ולהסביר שהסרטונים ברשת הם מוגזמים ואינם דומים למציאות (רצוי לעקוב, במידת האפשר, אחרי התכנים שילדינו רואים ברשת).
נסו לברר באופן רגוע אם מי צפה, איפה ומתי? הימנעו מחקירה והשתדלו להוסיף לבירור הסבר מותאם. גם לגיל זה ישנם ספרי-הדרכה על מין ומיניות.

 

לשוחח, לשוחח, לשוחח (ראה דגשים בפרק גיל 3-6). אנחנו בונים מבנה התנהגות וערכים, כך שכל שלב נסמך על קודמו ונוספת קומת עניין נוספת, תואמת לגיל, ובעיקר, לשלב ההתפתחותי-רגשי-נפשי בו נמצא הילד.

 

גיל ההתבגרות - איך ליהנות וגם להיזהר

גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה לחברת בני הגיל - חברת השווים, יש השפעה מרכזית בחיי ילדינו. הרבה מהתנהגויות הנוער מושפעות מ"מה יגידו" החברים. קשה להפריד בין הציפיות של החברה מאיתנו ולבין הרצונות והאופי שלנו כפרטים.

 

אנו מגדלים ילדים בעולם של מסרים כפולים. שמרנות לצד מתירנות וריבוי מידע בעייתי. מעודדים אותנו לעסוק במראה חיצוני. מנערות נצפה להתנהגות שמרנית. בן זוג אחד, "לא לקפוץ למיטה עם כל אחד", "תהיי יפה ושותקת" וגם "בתולה זקנה".

 

לבנים נראה בו 'גבר' אם יש לו חברה בגיל צעיר וקיים איתה יחסי-מין. "קוטל נשים" ומושגי גבריות חברתית השגורים בשפתנו. חשוב שנזכור שתחושת הבלבול היא טבעית, ונדע להזכיר זאת לילדינו, איתם נשוחח.

 

 

הבושה - מיניות נשית נקשרת באופן כמעט מיידי לבושה והסתרה. מצופה מנשים ונערות להצניע את תשוקותיהן המיניות והנאותיהן ולנהוג באופן צנוע ומרומז. מיניות בריאה היא כזו שמתמודדת עם הבושה, מכירה את גופנו ואת האנטומיה של אברי-המין הנקביים.

 

הבטחה לא ממומשת - מיניות בריאה מערבת חיפוש אחר 'נשיות' בטוחה בעצמה, בגופה ובמיניותה. ממש בדומה למצופה מהנער הבוגר.

 

זהירות?
כן - נהוג להרבות באזהרות בהקשר של מיניות. מחקרים מראים שאחת מכל שלוש נשים נפגעת מינית במהלך חייה, ואחד מכל שישה גברים עובר פגיעה מינית. לכן, תפקידנו, כהורים וכמחנכים, להזהיר מפני הסכנות.

אותות אזהרה: העלאת תמונות בלבוש מינימלי או בעירום עלולה להגיע לידיים הלא נכונות. חיזור גורלי - לחץ לקיים אקט בעל אופי מיני, אינטנסיביות חיזורים ודרישת בלעדיות על חיי הנער/ה וכד'.

 

 

חשוב להדגיש את החשיבות של הסכמה מפורשת של שני הצדדים. יחסי-מין זה קודם כל יחסים. לדבר על קצב ובשלות אישית. לדבר על מין בטוח ומוגן רגשית וגופנית, לדבר על סכנות ברשת והשימוש לרעה בטלפונים החכמים, תוך הדגשה שהעברת תכנים פוגעניים ומיניים ללא הסכמת הצד השני - היא עבירה פלילית.

 

ליהנות - מגע מיני הוא דבר מהנה ומרגש. מענג ומשמח. מותר לדבר עליו, לגלות, לבד וביחד, מה עושה לנו טוב ולספר על זה לבן/ בת הזוג שלנו ובלבד לעשות זאת מתוך תחושה של רצון מלא ובחירה. ליהנות וגם להיות זהירים.

 

סרטי פורנו -  לא מומלץ לאסור על צפייה בהם, אלא להסביר על השלכות הצפייה בהם. איך סרטי סאדו-מאזו או מין קבוצתי שנראים שם כמותרים וליגיטימיים מבלבלים ונותנים לגיטימציה לחוויה מינית שלא מתאימה לגילכם, והיא גם לא חוקית.

 

 

עניין החינוך דרך שיחות הוא תהליך רצוף והמשכי דרך שאלה של הילד, ספר שקרא, אירוע בחדשות (אונס קבוצתי). כדאי לשאול שאלות פתוחות שיאפשרו לילד לספר על אחרים, באופן כללי, ודרך זה נוכל ללמוד  משהו עליו ועל סביבתו ולשאול עליו במידת נכונותו לשתף.

 

בדומה, אפשר להעלות תכנים של ערבות הדדית - להסביר לילדים שאם הם שומעים על מקרה שקשור למיניות, אי-צדק או סכנה - חשוב שיעבירו את המידע ליועצת או למחנך או להורה. זה עלול להיתפש כהלשנה בחברת בני הגיל, אבל זהו מידע שעשוי להציל נפשות. להציל חיים.

 

 

לסיכום:

תעודדו את ילדכם לשתף, לשאול, להביע עמדה. תשוחחו איתו על חייו במידה שמכבדת את יכולותיו להפתח.

 

היו כנים - זה בסדר אם אין לכם תשובה לשאלתו של ילדכם. אמרו לו שתבדקו ותענו בהמשך. אם ילדכם בגיל בית-ספר ואילך - תוכלו לחפש יחד את התשובה. אם ח/בתם על התשובה שנתם ועכשיו עולות מחשבות אחרות או נוספות - אמרו לו שחשבתם שוב על השיחה ביניכם (חשבתם עליו ועל הנושא) ותשוחחו על מחשבותיכם.

 

הסבירו את ערכי המשפחה שלכם, ילדכם זקוק לידע ומידע על השתנות הגוף, גיל ההתבגרות, תהליכי רבייה ועוד. אבל רק אתם תוכלו ללמד אותו על הערכים החשובים לכם. חישבו על המסרים שתרצו להנחיל לילדכם על מיניות ומין.

 

חינוך מיני למי? בנות ובנים זקוקים למידע אמין בנושאי מין ומיניות, גם בגיל ההתבגרות. הרשת מוצפת במידע והילדים חשופים למידע וסרטים, שלא תמיד בטובתם ולא תמיד מותאמים לגילם ולבשלותם הרגשית. גם למידה דרך חברים יכולה להיות בעייתית.

 

ילדים צריכים לשמוע את נקודת המבט של מבוגרים של שני המגדרים. של אימא ואבא. כך תאפשרו להם ללמוד לשוחח בכלל, ועל מיניות, ביחד, בהדדיות.

 

היו חיוביים מתוך הפחדים שלנו, כהורים, בדרך-כלל נלמד את ילדינו מה אסור וממה להיזהר. חשוב לדבר גם המיניות כמתנה. על ההנאה במיניות (ללא תיאורים פלסטיים). לילדכם מגיע לדעת שהמיניות שלו היא ושהבעת המיניות באופן אחראי יכולה להיות חלק משמעותי ומתגמל בתוך מערכת יחסים בין שני מבוגרים. שתפו את ערכי המשפחה שלכם בנוגע למיניות בריאה ואחראית.

 

מרכז הדרים - הדר דקל, לפרטים נוספים חייגו: 052-387-8254 או באתר כאן.

 

 

בבליוגרפיה:

RAISNGCHILDREN.AU.NET; כתבה של טל תמיר ודנה וינברג בסיוע טל ויינטראוב ועמותת 'נשים לגופן'. ב-YNET, 1.5.2016.

 

© אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם צילום שיש לכם זכויות בו, אתם ראשים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו. צור קשר

שתף

לוח ארועים

לכל הקופנים

קופונים

Loading...