המדריך המלא למערכות כיבוי אש

המאפיין הבולט של העידן המודרני זו היכולת שלנו, בני האדם, להתגונן מפני איתני הטבע עד כמה שניתן. לאורך ההסטוריה אנחנו יכולים למצוא אינספור אירועים בהם שריפה הובילה להרס וחורבן בהיקף נרחב, אשר לקח שנים כדי להשתקם ממנה

אם מדובר על השריפה הגדולה בלונדון בימי הביניים אשר החריבה חצי מהעיר או אם אנחנו מדברים על השריפה הגדולה ברומא בעידן העתיק. במהלך השריפה ההיא נשרף עד היסוד ארמונו של הקיסר נירון וגם במקרה הזה עברו הרבה שנים עד שהעיר השתקמה מההריסות. היום האירועים הללו נשמעים רחוקים משום שיש לנו את הכלים לדכא מצבים מהסוג הזה עוד לפני שהאש התחילה להתפשט. בדיוק בשביל זה יש לנו מערכות מיוחדות לכיבוי אש. במאמר הבא נסביר איך הן עובדות, נדבר על ההבדלים בין המערכות השונות וניתן לכם את כל הידע שיעזור לכם לבחור במערכת מצויינת.

מה אנחנו צריכים בשביל להדליק אש

אנחנו רוצים לקחת אתכם רגע אחורה לשיעורי הכימיה בתיכון. אל דאגה, השיעור לא יהיה ארוך מדי. כדי שנוכל להדליק את האש אנחנו צריכים שלושה גורמים. חמצן, דלק וחומר בעירה המייצרים ביחד חום המתפתח לאנרגיה אשר מלבה את האש ועוזר לה לגדול. לצורך העניין, כדי להדליק אש אנחנו משתמשים בדרך כלל בגפרור. איך הגפרור מדליק אש? הוא מורכב ממקל עץ כמובן, המשמש בתור הדלק במקרה שלנו.  בראשו של הגפרור נמצאים חומרים המשמשים בתור חומר הבעירה. אבל החיבור של אלו לבד לא מספיק כמובן. בעת החיכוך של הגפרור על משטח ההצתה, אנחנו מחממים את ראש הגפרור מה שמביא לחמצון של החומרים הדליקים. כך, אנחנו נהנים מאש בראש הגפרור. האש הזו תכבה במהירות כל עוד לא נספק לה עוד דלק, חומר בעירה נוסף, אשר יאפשר לה להמשיך ולבעור.

כדי לכבות שריפה אנחנו צריכים להוציא מהמשוואה את אחד הגורמים

זה דומה קצת למשוואה מתמטית. אם נצליח לדכא את אחד הגורמים לשריפה, אנחנו למעשה בפועל נכבה את האש. מערכות כיבוי אש קודם כל צריכות לקבל התרעה על כך שפרצה דלקה ולאחר מכן, הן ישתמשו בפרקטיקות שונות כדי לדכא אותה. העבודה של אנשי המקצוע במקרה הזה, זה להתאים מערכת כיבוי אש אשר תתאים לצרכים של הלקוח במדויק.

תמונה: UNSPLASH

איך המערכת מזהה דלקה

משום שהמערכת מפרישה סוגים שונים של חומרים כדי לכבות את השריפה, אנחנו לא יכולים להרשות לה לעבוד כל הזמן. הרי אנחנו ממש לא רוצים להישאר עם ריח לא נעים, לכלוך או רטיבות מיותרת. בשביל זה לכל מנגנון כיבוי אש מחובר מכשיר המזהיר מפני התלקחות אפשרית. הוא עושה זאת בשתי דרכים:

1. דרך גילוי עשן בחדר.
2. דרך בקר טמפרטורה, במידה והחדר מתחמם יתר על המידה המגנון מבין כי פרצה שריפה בחלל.

כמובן, המנגנון עובד בלי שנדרש לעשות דבר, ברגע בו הוא קולט את הנתונים, הוא מעביר את המידע בתוך שניות ספורות וכך מתחיל תהליך של כיבוי אש.

אילו חומרים משמשים עבור דיכוי השריפה

כיבוי אש יכול להיעשות על ידי שימוש בגז מיוחד אשר מדכא את החמצן וכמו 'חונק' את האש. היתרונות של השימוש בגז הם שהוא לא מלכלך וחיי המדף שלו ארוכים. הוא רלוונטי בדרך כלל למקומות בהם אנחנו רוצים לשמור על סטריליזציה גבוהה לאורך זמן. כמו למשל בחדרים נקיים וכיוצא באלו.

יש מערכות המשתמשות באבקה המכילה כימיקלים ידידותיים לסביבה ולא רעילים. היתרון של החומר הוא שבניגוד לחומרים רטובים הוא לא גורם לנזק הנגרם בדרך כלל על ידי מים. בנוסף, החומר נחשב זול יחסית, מה שמוזיל כמובן את עלות המערכת כולה.

במטבחים ובמקומות בהם אש עלולה להתלקח כל הזמן, אפשר להשתמש באבקה רטובה. היא נחשבת זולה יחסית ומאוד יעילה.

איך בוחרים את המערכת המתאימה

כפי שניתן לראות אפשר למצוא בשוק מגוון רחב של מערכות כיבוי אש. כדי לבחור באחת הנכונה, כדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע מנוסים. מי שיבחנו את הצרכים שלכם ויציעו לכם את המענה המתאים ביותר עבורכם.