ראיון אישי עם ליאור אלימלך
מה חדש בנס ציונה
ההשראה, הפרגון מהמשפחה, הדמויות להערצה עבורו וכמובן הפוליטיקה המקומית והריצה בבחירות הקרובות. ליאור אלימלך סוף סוף נכנס עמוק לתוך הפוליטיקה והגיע הזמן לגלות מי הוא באמת. ראיון עומק
מי אתה, ספר קצת על עצמך. חייך, עיסוקיך, משפחתך
"למי שעדיין לא כל כך מכיר אותי, אני בן 51, נשוי לאורלי, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בחברה פרטית, אב לשלושה בנים.
איתי לומד בארגמן, אראל בחטיבת גולדה ואבישי בתיכון גולדה. בשנים האחרונות אני מנהל את המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית בירושלים.
המחלקה פועלת למען העלאת המודעות לאנטישמיות בעולם, חינוך הדור הצעיר לפעול יחד נגד הכחשת שואה, אנטישמיות ושנאה במרחב המקוון סביב תופעת השנאה במרחב המקוון וקידום שיח פלורליסטי בקרב הדור הצעיר באמצעות סדנאות חינוכיות, קידום שיתופי פעולה בין גורמים ממשלתיים ואזרחיים לבין הרשת החברתית על מנת לשפר את דעת הקהל על הציבור היהודי בישראל ובתפוצות. העבודה במחלקה למאבק באנטישמיות נתנה לי את הזכות לגלות מהי אש של עשייה ומהי שליחות ליצירת שינוי אמיתי עבור הציבור אליו אנחנו משתייכים.
אני תושב נס ציונה מזה 14 שנים, בעל תואר שני במנהל ציבורי עם התמחות בניהול תקציבי ברשויות המקומיות. מתנדב שנים רבות בעשייה חברתית וחבר בוועדת חינוך בעיר.
אחד הדברים החשובים לי בנס ציונה היא הקהילתיות. אמנם ישנם אתגרים לא מבוטלים בקיום עיר מובילה וחזקה, אבל בנס ציונה יש את תחושה חזקה של שייכות. נס ציונה מרגישה לי פעמים רבות כמו כפר קטן ושיתופי וזה מדהים בעיניי. גם כיום, הסיבוב ביום שישי בנס ציונה הוא אחד האהובים עליי ביותר, הירקן שהוא כמו אח, הקצב שהוא חבר קרוב, חנות הדגים שתמיד כיף לקפוץ ולהריח בה את הים/הדגים. ובעיקר אני תמיד נדהם מהרצון של הקהילה לתרום ולהירתם. בקדנציה הקרובה נשים את הקהילתיות בראש סדרי העדיפות, ניתן את הדעת על טיפול במשפחות הצעירות, בעיקר שיישארו קרוב אלינו.
מהי השראה עבורך?
"לאורך השנים ליוו אותי דמויות שונות שסיפקו לי השראה. כחלק מההתפתחות שלי גם ההשראה שלי משתנה ואני ניזון כל פעם מחדש מכוח אחר. בשנים האחרונות הכוח הנשי מהווה עבורי השראה גדולה.
אני מרגיש שאני מוקף בנשים אמיצות ומעוררות השראה, אשר מונעות מתוך בעירה פנימית לתיקון עולם. נשים חזקות, בעלות רגישות חברתית וסביבתית.
הראשונה היא אמי היקרה, דינה. שאיבדה את בעלה ואבא שלי, בגיל צעיר בנסיבות טרגיות. אמי היא אישה עוצמתית וחזקה שמתוך נסיבות חיים קשות, החליטה לפעול למען אחרים, ובחרה להסתכל על היש. היא ניהלה בית ספר לחינוך מיוחד במשך 30 שנה, הצליחה לכלכל אותי ואת שני אחיי בכבוד, ודאגה לתת לנו תשתית איתנה וכלים לעתיד. אמא שלי ידעה להפוך את הסיטואציה ולהפוך אותה לכוח עצום של הובלה שמביאה מזור והקלה לאחרים.
האישה השנייה בחיי, שמהווה עבורי השראה יומיומית היא אשתי היקרה, אורלי. אורלי היא אישה ליברלית, שוויונית ודמוקרטית, שהכירה לי תשתית רעיונית ערכית איתנה לתפיסת עולם שאני שותף לה וגאה בה. אישה משכילה ואוהבת אדם, שראויה בעיניי להערכה גדולה על הנחישות שלה, התשוקה שלה בכל מה שהיא בוחרת לעשות והיכולת שלה לשמור על אותנטיות ורגישות אנושית. בעיקר אני מעריך אותה על היכולת שלה לשמור על רגליים על הקרקע, להיות אמא למופת לצד הגשמת השאיפות המקצועיות והאישיות שלה.
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך בחיים?
יש בחיים הרבה רגעים מרגשים וקשה לכמת אותם בכתבה אחת לרגע או שניים מרגשים במיוחד. באופן אישי אני אדם מאוד רגשן. יכול להתרגש מסרט וסיפור טוב, בעיקר מרגשים אותי אנשים, שקמים ועושים - עשייה חברתית וערבות הדדית.
בתור ילד שאיבד את אבא שלו בגיל 7, אני זוכר היטב מה זה להיות ילד לאם חד הורית ומה זו ההרגשה כילד, לחיות בחוסר ובדאגה תמידית. מאז שאני זוכר את עצמי, ידעתי שמתוך המקום של החוסר, כשאהיה מבוגר תמיד אדאג לחיזוק הערבות ההדדית, על ידי יצירת מקסימום חיבורים בין כל מי שרוצה לסייע לכל מי שזקוק לסיוע. ההתנדבות מבחינתי היא המפתח לחיזוק הקהילה ולהבטחה לבניית חברה טובה וחזקה, לכלל האנשים, ללא הבדלי מגדר, גיל, גזע או דת.
לשמחתי זכיתי להיות חלק מקהילת נס ציונה. קהילה שנרתמת למען תושבי הקהילה האחרים, במטרה לעזור ולו במעט בצרכים בסיסיים לשבת ולחג למשפחות קשות יום ולאנשי הגיל השלישי. כל זאת בתקווה שנוכל לעשות קצת טוב במציאות הנוכחית.
מה הרגע הכי קשה שעברת בחייך?
"לצערי עברתי הרבה דברים קשים בחיים שלי. כפי שהזכרתי בהתחלה, בגיל 7 איבדתי את אבי בצורה מאוד טראומטית וקשה. אבל אני בוחר להתמקד דווקא באירוע קשה מהשנים האחרונות. אירוע שהשאיר בי חותם והיווה עבורי אירוע מכונן, היה זה במסגרת עבודתי בהסתדרות הציונית העולמית. ב-24.2.2022 פלש צבא רוסיה לאוקראינה ונתן את האות לפרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, מלחמה קשה שהביאה ליותר משני מיליון פליטים אוקראינים שנאלצו לעזוב את בתיהם בבהלה ולברוח מההפגזות. נקראתי מתוקף תפקידי (חוסן קהילתי) לצאת באופן מידי לגבול פולין כדי לקבל אלפי פליטים יהודים מאוקראינה. היה לי ברור לחלוטין שאני נרתם למשימה. אני לא אשכח את הרגע שאנחנו מגיעים למחנה הפליטים שהוקם בוורשה. האנגר ענק עם אלפי מיטות, ונדהמתי לראות את הכמויות עצומות של הנשים והילדים. התמונות היו קשות. פניהם של הפליטים הרבים, המפוחדים והריח קשה לדמיין איך מעבירים תחושה של ריח של פחד באוויר. המחשבה שעברה במוחי הייתה שרובנו ממשיכים בחיינו ומתמודדים עם אתגרים משלנו, אך בסופו של יום, מאחורי התמונות ישנם אנשים בשר ודם המפחדים על חייהם, מתמודדים עם מלחמה קשה על ביתם, זהותם ולעתים גם עם אובדן יקיריהם."
בוא נשוב רגע לדבר על פוליטיקה. עד כמה אתה מוטרד ממה שקורה במדינה שלנו?
"לטעמי אנחנו נמצאים במצב הקשה ביותר שהמדינה הייתה בו מיום היווסדה. פוליטיקאים מנצלים את כוחם על מנת להפריד ולסכסך בכל נקודות הקושי והחיכוך של כור ההיתוך. המושגים השגורים בשיח הנורמטיבי במדינה כמו דתי וחילוני, מזרחי ואשכנזי, שמאלני וימני, מרכז ופריפריה וכן הלאה. אלו מושגים המעצימים את השסע החברתי במדינה הקטנה שלנו. בעיני זהו אוסף של קלישאות המעצימות אלמנטים דתיים, סטריאוטיפים מכלילים, ואותנטיות פריפריאלית. השיח על השסע חייב להיעלם מהשיח הישראלי מזמן ומאמין בכל מעודי שהכל תלוי באדם ולא במוצאו וכמדינה עלינו להוקיע כל אזכור כזה.
השיח צריך להתמקד בערבות הדדית ובמשותף לנו, שהם אחריות העיקרית שלנו כיהודים במדינת ישראל.
ביהדות נקבע על ידי חז"ל כלל מוסרי והלכתי כי כל ישראל ערבים זה לזה. זוהי מצווה שמנחה אותי ומובילה אותי כבר הרבה שנים. בכל עשייה בין אם בעבודתי למען יהודי התפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ובין אם למען הציבור בישראל. אני מאמין כי כל יהודי נושא באחריות כלפי כל יהודי באשר הוא. אחריות על שלומו ורווחתו של חברו. וזהו חוסנו וחוזקו של העם היהודי.
אחת האמרות החשובות שמובילות אותי נמצאת בפרקי האבות: "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש". מבחינתי העוצמה המוסרית שלנו היא האחריות לזולת והיא חלק יסודי בהיותנו בני אדם. להתנהג בצורה אנושית ולגלות אכפתיות ודאגה לאלה שסביבנו מתוך הכוח המוסרי הפנימי, ומבלי לצפות לתמורה ולשכר"
ועל מה היית רוצה להשפיע בעיר שלנו?
"לפני הכל, חשוב לי לציין את חברי היקר, יהודה חיימוביץ'. יהודה ואני מכירים לא מעט שנים ועם הזמן נהינו חברים קרובים מאוד. לפני כמה חודשים ישבנו לקפה ואמרתי לו רק אם נהיה יחד בבחירות הקרובות נוכל להשפיע, כי ה1+1 שלנו שווה 3. עבדנו נהדר כשחוסן ויש עתיד יצרו את כחול לבן המאוחדת והפכנו את נס ציונה לעיר עם מעל 50% מצביעי כחול לבן. אנו פעילים בשותפות כבר הרבה שנים ולכן זה היה מתבקש שנתאחד בבחירות המוניציפליות.
במשך תקופה ארוכה בחנו את פועלו של שמואל בוקסר, למדנו את העיר לעומק וגילינו שהשקפת עולמנו לא רחוקה. נס ציונה במצב טוב לעומת רשויות אחרות, יחד עם זאת זה ברור כי יש צורך להניע את העיר ולקדם אותה עוד צעד קדימה.
דבר ראשון, בתחום החינוך! להמשיך ולקדם מערכת חינוך יישובית הפועלת למען השוויון והצדק החברתי בישראל בדרך של רמת חינוך גבוהה, שאיפה לא רק להצטיינות, אלא מצוינות אישית ומימוש הפוטנציאל האישי של כל תלמיד ותלמידה. מערכת חינוך יישובית עם זיקה למסורת ולתרבות של התלמידים, הכוללת בתוכה תפיסת עולם חברתית-שוויונית, המכשירה מורים המאמינים בשינוי חברתי בדרך של חינוך. בנוסף, שיפור מבנים, הקמת מרכז חדשנות בחינוך ומרכז פסגה למורים, אשר יהווה מוסד אזורי לפיתוח מקצועי לסגלי ההוראה בעיר ויאפשר מענה לצורכיהם של עובדי ההוראה ושל מוסדות החינוך.
נושא נוסף הוא, גבעות הכורכר. זהו נושא מהותי וחשוב עבור התושבים. הרבה הצהרות נשמעו בשנים עברו על טיפול בגבעות וטיפוחם. אך משום מה זה תמיד בתהליך. אני מתכוון לתת פתרון לסוגיה ולהשתמש בגבעות כאתר חינוכי לילדים ונוער, תוך שיתוף תנועות הנוער במתן אחריות על השמירה ופיתוח הגבעות."
איך הגעת לפוליטיקה?
"חברים שלי אומרים שכבר בגן, ארגנתי ועד ילדים מול הגננת. כנראה שמיום היוולדותי נועדתי להילחם, להגן ולשפר כל מסגרת שהייתי בה. גם בתיכון בויאר שבירושלים הנעתי לא מעט מהלכים חברתיים למיגור תופעות השסע החברתי שאנחנו שומעים עד היום ברחובות.
כבר מגיל צעיר הייתי פעיל חברתי. הצטרפתי לנוער "העבודה" שם התחברתי לראש העיר המיתולוגי טדי קולק ובגיל 16 שימשתי כיועצו לתחום הצעירים בירושלים.
בשנת 2019 הצטרפתי לקבוצה שהקימה את "חוסן ישראל" שלימים הפכה להיות "כחול לבן" מרגש בעיניי להיות שותף מלא בהקמת מפלגה חשובה ומשמעותית ומאמין שבני גנץ יהיה ראש ממשלה שיאחה את הקרעים ויחזיר את השפיות למדינה שלנו .
יש לי אג'נדה מאוד ברורה וחשוב לי לקדם אותה. יחד עם זאת, בשביל להשפיע ולשנות נדרשת הבנה של המערך הפוליטי. שבין היתר, דורשת חיבורים על מנת לקדם את האג'נדה שלך. וכן לעיתים צריך לאזור אומץ ולקבל החלטות קשות.
לעתים קרובות, אנחנו מתחייבים למשהו שהוא כל כך גדול עד שקשה לנו לדמיין איך נצא לדרך. וזה הגיוני. כדי להפוך את ההחלטה ליותר קלה לביצוע, עלינו לחשוב לרגע על פירוק שלה למספר יעדים קטנים יותר. כאלה שקל יותר לבצע. ואז לפרק גם אותם. בצורה הזו, יהיה לנו יותר קל להבין מה נדרש מאתנו ליישום ההחלטה ולקבל אותה. הנרי קיסינג’ר אמר שתפקידן של מנהיג הוא להוביל את ההולכים אחריו מהיכן שהם נמצאים – אל מקום שלא היו בו מעולם”, זה דורש אומץ, הרבה אומץ! בדור הקרוב עלול להיות כאן קשה מאד. זהו דור מכריע לגבי עתידה של ישראל.
על מנת להתמודד עם המורכבות ומשברים אלו נדרשים לישראל בממשל ובחברה האזרחית מובילים חברתיים חדשים, שלא נמדדים בכסף אלא בחכמה, במעשיות וביושרה. אנשים שיבחרו במחויבות חברתית, ויובילו בצורה שיתופית תוך פתיחות, וגם נחישות. מנהיגים ומנהיגות דמוקרטיים, שישרתו את הציבור ביחד, באופן מחויב ואחראי. שישתמשו במשאביהם, ביכולותיהם, ביושרם ובמקצועיותם כדי להוביל כאן שינויים משמעותיים בשיח, בנורמות, באמונות, במדיניות וליצר לנו עתיד.
נדרשים לנו מנהיגים אמיצים.
אני מאמין שלמנהיגים אמיצים יש יכולת להסתכל על המציאות הסוערת בעיניים פקוחות ולא דרך משקפיים ורודים. לנתח את האתגרים להבין את המגבלות והקשיים הקיימים. לקחת החלטות אמיצות - ולא בהכרח קלות או בטוחות, ולבנות תוכנית פעולה בנחישות, אך עם זאת להיות ערניים לשינויים שבדרך, ולא לפחד לעדכנה תוך שמירה על גמישות. חשוב לשים בצד את חילוקי הדעות והאגו ולייצר זהות אינטרסים, כתשתית לשיתופי פעולה. בראייה שלי אני חושב שרתימה כזאת תאפשר לנס ציונה לתעל את המשאבים והאנרגיה להשגת המטרות בצורה אפקטיבית, על מנת ליצור תקשורת בהירה, אותנטית ומהימנה והיא קריטית לבניית אמון. אני מאמין גדול בלמידה מכישלונות על מנת להתפתח, חשיפה מלאה ושיח כנה לחיזוק היחסים וכל זאת על מנת לקדם ולחזק את האינטרסים של כל תושבי נס ציונה"